החלטה בתיק ב"ל 10077-01-10

1.         בתביעתה שלפנינו, מבקשת גב' מזל אפללו (להלן: "התובעת") להכיר בתאונה שאירעה לה ביום 29/1/09, כ"תאונת עבודה" או להכיר בנזק בגבה כ"פגיעה בעבודה" על פי תורת המיקרוטראומה.

ביום 11/8/09 נדחתה תביעתה של התובעת על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), מהנימוקים המרכזיים הבאים:

א.         לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב עבודתה של התובעת ואשר הביא להתפתחות מחלתה בתאריך 29/1/09;

ב.         מעיון בכרטיס הרפואי של התובעת עולה, כי היא סבלה מכאבי גב טרם התאונה הנטענת ולא נטען על ידה על אירוע כלשהו בעבודתה;

ג.          לא הוכח קשר סיבתי בין המחלה לבין האירוע הנטען;

ד.         מחלת התובעת נובעת ממחלה טבעית והשפעת העבודה על הופעתה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים;

ה.         התביעה נבדקה גם לפי הלכת מיקרוטראומה, ונמצא שהתנועות אותן ביצעה התובעת בעבודתה, היו תנועות מגוונות, בתדירויות משתנות ולכן לא מהוות בסיס להכרה במיקרוטראומה גב (נספחי כתב התביעה).

2.         אם כן, בשלב זה עלינו להכריע בשתי שאלות עיקריות:

*           האם יש לראות בתאונה שאירעה לתובעת ביום 29/1/09, כתאונת עבודה, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי")?

*           האם יש להכיר בנזק בגבה של התובעת כ"פגיעה בעבודה" על דרך המיקרוטראומה?

3.         השתלשלות העניינים והעובדות הרלוונטיות לענייננו:

4.         התובעת ילידת שנת 1958.

5.         החל משנת 1990 עבדה התובעת כמטפלת בילדים, וב- 8 השנים שקדמו להגשת תביעתה, עבדה בפעוטון ילדים במצפה הילה (להלן: "הפעוטון").

6.         לטענת התובעת, ביום 29/1/09 בשעה 12:00 או בסמוך לכך, היא חיתלה ילדים על שידת החתלה, ובעת שהרימה ילד השוקל כ- 10 ק"ג, היא חשה "קליק" וגבה נתפס.

            התובעת סיימה לטפל באותו הילד, סבלה מכאבים עזים והודיעה למטפלת אחרת, בשם אילנה, כי היא אינה יכולה להמשיך בעבודתה וכי היא חייבת לנוח בשכיבה. התובעת שכבה על מזרן בפעוטון עד לסיום יום העבודה וחזרה בהסעה בשעה 16:00 לביתה.

7.         עוד טענה התובעת, כי ככל שלא יוכר האירוע מיום 29/1/09 כתאונת עבודה, יש להכיר בנזק בגבה על דרך המיקרוטראומה, מאחר וביצעה בעבודתה תנועות חוזרות ונשנות, דוגמת התכופפות והתרוממות.

8.         לטענת הנתבע, לתובעת לא אירעה פגיעה בעבודה, ולכל היותר באותו היום היא סבלה מכאבים מתמשכים בגב בהמשך למצבה הקודם; התובעת לא ביצעה בעבודה פעולות חוזרות ונשנות הזהות במהותן הגורמות לפגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק בלתי הפיך, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, הביאו לנזק ממשי בגב הפוגע בכושר עבודתה.

דיון והכרעה

9.         סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע: